- הרגליו של השותף המטונף.

הנקודה האדומה הראשונה שהייתה צריכה לעלות לי הייתה,כשחבר שלי סיפר לי שהוא והשותף ועוד בחור גרו בחדר של 20 מטר ביחד בקיבוץ ,שלושה גברים מבוגרים לא יכולים בשום אופן לחלוק ספייס כל כך קטן ועוד במקום שידוע באבק וכל מה שהטבע ואדמה יכולים לעניק,חרקים,חול,עלים ושלל מתנות הטבע בנוסף לזיעה מוגברת של שלושה גברים בקיץ,בחלל קטן,אבל זה היה פעם,או לפחות מה שחשבתי לעצמי.

נקודה שניה,אז ההחלטה הנבונה הייתה שאם עוברים לגור ביחד,נגור בחלל גדול ופתוח כמה שאפשר מבחינת כיוני אויר,מה שבהחלט הצליח לי,השתבחתי בטעם טוב אבל בשיפוט לקוי,אני לא מושלמת אוקי.אז הדירה שלנו דיי גדולה ויש לה מרפסת ולא חסר תנועת אויר ואור,אני יודעת לעשות את העבודה שלי.רק תנו לי לבחור.

נקודה שלישית,בחודש הראשון ניסיתי,נסיתי להיות נחמדה כמה שיותר אבל כשזה לא חזר אלי בחזרה הבנתי שאין לי צורך להיות חמודה וחביבה,מה אני ישו שהושיט את הלחי השניה?ועוד בשביל מי?בשביל מישהו שאין לי שום דבר במשותף איתו מלבלד חבר שלי,החלטנו על שיתופיות בכל כולל באוכל,מה שהיה רעיון רע.כל הסיפור הזה הוא רעיון רע.אבל היי,אנחנו פה ולכם יש מה לקרוא.

אז מה באמת גרם לי לשנוא גרם לי לשנוא אותו אילו הם הרגלי ההגינה שלו:

- אי החלפת מצעים :כשעברנו לדירה השותף רכש סט מצעים אחד,שעליו הוא ישן כבר חודשיים מאז שאנחנו פה,הסט מעולם לא עבר כביסה,זה קיץ,חם במיוחד,כשהוא יוצא החוצה או לעבודה או סתם בכללי מזיעים אה וכן,הוא לא הולך להתקלח בערב לפני השינה,מה שגורם לסט להזה להסריח כמו גיהנום על פני האדמה,באמת שלא איכפת לי על מה הוא ישן,מבחינתי על ערימת חרא טהור של גמלים אבל כל פעם אני, סוגרת את החדר של השותף כדאי שהרייח לא יתפזר בדירה.למרות שהוא תמיד מנסה להשאיר אותו פתוח כדאי לאוור את הרייח.זוועות.

- שיערות באמבטיה : השותף מכוסה בשמיכת חורף עבה ,שגם אם בטעות ההיתי רואה אותו עירום [משהו שאני בהחלט מקווה שלא יקרה לי לעולם כי אני אקיא את הנשמה שלי במקום ] אז הספק שההיתי רואה משהו דרך השמיכה הוא גבולי ביותר,אבל זה עדין לא מונע ממנו בימים שהוא כן טורח להתקלח להשאיר שיערות ,כן שיערות נופלות לבני אדם אבל באחריותם כמו כן לאסוף אותם במידה והם גרים עם עוד אנשים.

- המגבת האפורה[מהפוסט הקודם ]: כן היא אפורה וגם היא כמו המצעים לא עברה כביסה חודשיים,אחרי שהוא מתנגב בה,היא עוברת לתליה על מעקה המרפסת ושם היא יכולה להשאר 2-3 ימים עד שאני לא מעירה לו והוא יספר לי שהוא עושה למגבת "מקלחת שמש",יש לנו מכונת כביסה והיא עובדת מצויין,רק מנסה לזכור את הצבע שלה,במידה והיא תחליף את הצבע שלה לחום או ירוק ואנחנו נצטרך לעבור דירה בגלל מפגע תברואתי.

- בין היתר הוא לא מצחצח שיניים:  או מצחצח אחת לכמה זמן וזה סתם דוחה ומגעיל.ככה שאני מנסה להימנע מדיבור איתו.

- לא משלים אוכל חסר:בהתחלה בחודש הראשון עשינו קניות ביחד,אבל יום אחד ניגמרו בקבוקי המים ואני שותה רק מים מינרליים,התחננתי כל היום שילך ויביא כי אין לי מה לשתות והוא הסכים ללכת איזה רבע שעה לפני שהסופר ניסגר!כי מה איכפת לו הוא יכול לשתות גם מים מהברז.אחרי זה הייתה איזו שבת אחת שרציתי פיתה,אין פיתה,רציתי ירקות אין ירקות,רציתי מיונז אין מיונז וזה הרג אותי כי ביום שישי עבדתי ואז היה לי אירוע משפחתי,אפילו לא יכולתי ללכת לקניות ויותר מזה אפילו לא ידעתי מה חסר כי לא ההיתי בבית!!!רק הואה היה בבית,אה,והוא לא טרח לקנות כלום.אמרתי שמיום מפרידים קניות.הוא לא אהב את זה אבל גם לא איכפת לי.

"לא לא ביקשת שאני אלך לקנות דברים??" 

"אבל למה אני אמורה לבקש?אתה לא גר כאן?אתה סיימת את זה,אתה תההיה אחראי ללכת להביא."

- גונב מהאוכל שלנו???: אוקי,זה לא 100%,אולי 80% אבל אחרי שהסכמנו להפריד אוכל,פתאום אני רואה אותו לוקח מהדברים שלי [שזה קרה באמת] ובחג חבר שלי ואני קנינו חטיפים,זה נראה שהם נעלמו מהר יותר מימה שציפיתי.אני לא זוכרת שאכלנו כל כך הרבה,אבל יכול להיות שאני טועה פה.למרות שהוא נועל את החדר פתאום ופתאום החדר שלו מסודר ,לדעתי הוא מוציא את הזבל שלו בניפרד וניפתר מהראיות,ככה שהחודר אני הולכת להיות אקסטרה זהירה.ועוד נקודה למחשבה: הוא לא קונה אוכל - או אוכל רק בחוץ למרות שב-70ש"ח שעולה פיצה הוא יכול לקנות ירקות לשבוע,פסטה,ביצים,נקניק כלשהו.אבל זה לא עייני כל עוד הוא לא לוקח מהדברים שלנו בלי רשות.

- מוכר את הסמים של חבר שלי ללא ידיעתו: אוקי זה לא סמים,סמים,בסך הכל גראס-גוינט,הם קנו ביחד ופתאום ניגמר מהר מהצפוי כי הוא מכר לחבר שלו מבלי בכלל לספר לחבר שלי משום מה.מעניין.זה היה אמור להספיק לחבר שלי עד סוף החודש וזה לא קרה ,אני התעצבנתי על חבר שלי כי יש לנו הסכם לכמה הוא יכול לבזבז על זה.אני ממש לא אוהבת שהוא חורג מזה והכל באשמת השותף הזה.

- חייב לחבר שלי יותר מדי כסף: עוד מדירה אחרת שהם גרו בה לבד,משהו לפני 3 חודשים,חבר שלי לא לוקח ממני כסף,כי הוא היה גר אצלי חצי שנה,מכולם לא ביקשתי ממנו כסף וזה בסדר כי אנחנו זוג ואני בטוח לא אתחשבן עם חבר שלי,אבל חבר שלי משלם על הדירה פה [שהיא לא זולה]+ כל החשבונות וחלק מהאוכל [אני מביאה גם חלק מהאוכל].השותף לא עובד והעתיד שלנו לא בטוח,אני עוד מאט הולכת ללימודים אני לא רוצה גם את הלחץ הנוסף הזה,במיוחד שעברתי לגור יחד עם השותף בגלל שחבר שלי רצה לעזור לו.יכולנו להשאר הדירה שלי,עם שכר דירה נמוך וחשבונות פיציים ולחיות את החיים.

- ויתרתי על החלום הקטן  שלי : כבר שנה שאני רוצה כלב,בדירה הנוכחית בעלת הדירה לא מסכימה כלב,ככה שניתקעתי עם שותף מסריח במקום כלב יפה וחמוד.אין יום שאני לא חושבת על זה.

- לא מרגישה בבית :אני בזוגיות,עם גבר מהמם ומושלם ואני משקיעה כמה שאני יכולה לטובת הקשר ולטובת הבית אבל עדין,אני לא יכולה להסתובב בביתי בתחתונים וחזיה או סתם אם בא לי לצאת ערומה מהמקלחת או לעשות סקס בסלון או במטבח או במרפסת,אני פשוט לא יכולה כי יש,את השותף האידיוטי והדוחה הזה.

- אין לי שום דבר במשותף איתו:אני לא מכירה אותו ולא מעוניינת להכיר אותו ,לא איכפת לי מימנו,הוא דוחה,עצלן,נצלן,שקרן וגנב.

- הוא עצלן ,מובטל: הייתה לו תאונת אופניים שמימה לפי כל המסמכים של הרופאים כותבים בפירוש שאין לו שום דבר,הוא יוצא ומבלה וממשיך לרכב על אותם האופניים בידיוק,בלי עבודה ולחיות על חשבון חבר שלי,"הרופאים אמרו לו שאסור לו לעבוד קשה מדיי" .החיים קשים תתמודד.גם כשהוא היה גר בחו"ל לא הייתה לו עבודה כמעט שנה וכשהוא עלה לארץ הוא כל הזמן התלהב כמה מהר הוא מצא עבודה [כן חבר שלי עזר לו.],עכשיו הוא "לא מרגיש טוב" [נשאר כל היום בבית או הולך לבלות עם חברים ואוכל גאנק] אז הוא צריך עבודה שקטה ורגועה ליד המחשב שלא תעמיס עליו.אבל הוא לא יודע לכתוב ובקושי קורא.אין לו כלום והוא סתם מתחמק מלעבוד ,בשביל שביטוח לאומי לכאורה ישלם לו.

- לא מדבר כל כך עם חבר שלי:אולי זה אפילו בגלל,אבל עברתי בשביל שלחבר שלי ההיה חבר,בגלל שהוא עובד שעות לא שעות,בגלל שאני לא תמיד ערה או בבית,חשבתי שזה ההיה פיתרון טוב.אבל לא זה פיתרון חרא,חרא גדול.

- מנסה להסביר איך עושים את זה "טוב יותר" : זה בסדר לא ביקשתי עזרה.אני אסתדר.

אוף,כואבת לי הבטן מרוב עצבים.