"מה,זה שלוש שיערות,מי רואה את זה בכלל?את לא רואה כמה שאר הכיור ממש נקי?אני משתדל עושה את הכי טוב שלי,אמרתי לכם מההתחלה שקשה לי קצת עם השיערות,זה לא משהו חדש."
"אבל אני לא יכולה להשתמש בכיור ,זה מגעיל אותי!"
"אין מה לעשות זה מה יש!את יודעת שראש שלי לפעמים לא בסדר."
"מה איכפת לי???למה אני תמיד משאירה אחרי עצמי נקי ומסודר ואתה לא יכול?"
התקשרתי לחבר שלי בדמעות,רציתי שנעזוב,שנעזוב מיד.
משהו שהוא לא באמת ראלי.
פתאום השותף התחיל לעשות דברים:
- פתאום הכל אקסטרה סופר נקי,כאילו זה הדבר היחיד שמעניין אותו בעולם.
- הנעליים שלו נעלמו ממעמד הנעליים בכניסה,לא רק שהן נעלמו,הן אפילו נוקו ואוורו במרפסת.
- המעילים שלו נעלמו מארון המעילים.
- המדבקות שלו + המגנט שלי! נעלמו מהמקרר. [ האוכל מחולק לפי מדפים וכל מוצר מקבל מדבקה,ירוק שלו ואדום שלי ושל חבר שלי.]
- המצעים כובסו אחרי חודשיים וחצי שלא.
האם השותף מתכוון לברוח???
ואז חבר שלי הציע את הרעיון הבא:"אולי השותף יעזוב וההורים שלך ישלמו את החלק היחסי שלו?"מה???,מה???לדעתי זה לא רעיון של חבר שלי.
מבחינתי זאת לא אופציה.מה אני צריכה דירה כל כך גדולה?בחיים לא הינו משכירים מקום כזה גדול לשנינו,בשביל מה?דבר שני אסור במקום הזה בעלי חיים,אני ויתרתי על כלב בשביל זה...משהו שמאוד קשה לי איתו,עד היום.
אוף,אין לי כוח לזה.
;){kind=link}